1. הנאשמים הורשעו על סמך הודאתם במסגרת הסדר טיעון חלקי, בביצוע עבירות המיוחסות להם בכתב האישום המתוקן, נאשם 1 בשני אישומים, בעוד שנאשם 2 הואשם באישום אחד.
באישום הראשון המשותף לשני הנאשמים הורשעו השניים בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, כאשר במועד הרלוונטי החזיקו הנאשם בחנות השייכת לנאשם 2 כמות של כ-8 גרם סם מסוג קוקאין, כשהוא מחולק למנות, ולא לשימושם העצמי.
באישום השני, שמיוחס רק לנאשם 1, הורשע הוא בעבירה של החזקת כ-40 גרם סם מסוג קוקאין כשהוא מחולק למנות בביתו.
2. התביעה עתרה להטלת עונש של מאסר בפועל לגבי של הנאשמים, מבלי להתעלם מהעובדה שחלקם של הנאשמים אינו זהה, כמפורט בכתב האישום, כנגד הנאשם 1 הוגש אישום נפרד בעבירה של החזקת סם בכמות גדולה בהרבה מזו המיוחסת לשני הנאשמים ביחד, אך ביחד עם זאת לא התנגדה לקבלת תסקירים לעניין העונש, כל זאת בשים לב לגילם הצעיר של הנאשמים, להודייתם ולעברם הלא מכביד.
ב"כ התביעה אף ביקש להכריז על הנאשמים כסוחרי סמים, וזאת לצורך חילוט סכום כספי בסך של 1400 ש"ח שנתפס בחזקתו של הנאשם 1 ביום המעצר.
הצדדים הסכימו לקבל את המלצת בית המשפט, לפיה יסכימו הנאשמים לחילוט סכום כסף זה כנגד מחיקת בקשת התביעה להכרזה.
נוכח הסכמה זו של הצדדים אני מורה על חילוט סך של 1400 ש"ח לטובת אוצר המדינה (הקרן למלחמה בסמים), סכום שנתפס בחזקתו של נאשם 1 ומוחזק על ידי המשטרה.
משהוריתי על חילוט סכום הכסף, הרי מתייתר הצורך להכריע בשאלת ההכרזה.
3. ב"כ התביעה עתר להטלת עונשי מאסר בפועל על הנאשמים, וציין בפניי שלטעמה של התביעה ראוי להטיל על הנאשם 1 עונש מאסר לתקופה של שנתיים וחצי, בעוד שעל נאשם 2 ראוי להטיל עונש מאסר שלא ירוצה בדרך של עבודות שירות.
ב"כ המאשימה הפנה את תשומת ליבו של בית המשפט לחומרה הרבה של העבירות, לעובדה כי מדובר בכמויות סם ניכרות שהוחזקו על ידי הנאשמים, בעיקר נאשם 1, כשהן מחולקות למנות, ובאישום הראשון הסם הוחזק בבית עסק המוחזק ומנוהל על ידי הנאשם 2, כך שיש להניח שהסם היה מיועד להפצה.
עו"ד עמית הוסיף והפנה את בית המשפט לרמת הענישה המקובלת במקרים שכאלה, המצדיקה הטלת עונש מאסר חמור וממושך, הפנה לצורך להרתיע את הנאשמים, כמו גם אחרים, מלהמשיך לעסוק בנגע הפצת הסמים תמורת בצע כסף, תוך התעלמות מהנזק הרב שגורמות עבירות אלה לחברה בכלל ולצרכני הסם ומשפחתם בפרט, ועל כן עתר לבית המשפט להטיל על הנאשמים ענישה מחמירה.
4. עיינתי בתסקירי שירות המבחן הנוגעים לשני הנאשמים, בהם בחן שירות המבחן את נסיבותיהם האישיות והמשפחתיות של שני הנאשמים, כאשר לגבי נאשם 1 ציין שירות המבחן את משפחתו הנורמטיבית של הנאשם, העובדה שהוא עבד שנים רבות בשירותו של מעסיק שהיה מרוצה מאוד מאופן עבודתו, אך נקלע למשבר עקב פרידתו מארוסתו פרק זמן קצר לפני ביצוע העבירות, שלל שימוש בסם או בעייתיות באורח חייו, הדגיש העובדה שהנאשם הצליח לשמור על תפקוד תקין גם בתקופת מעצרו, נמנע משימוש בסמים, עובד בתוך האגף ומשתתף בפעילויות חינוך המוצעות לעצורים.
שירות המבחן ציין בסיכום דבריו, כי מדובר בנאשם שתפקד באורך תקין, אך נוכח מזעור חלקו אין הוא מוצא לנכון להמליץ כל המלצה טיפולית.
באשר לנאשם 2, ציין שירות המבחן את נסיבותיו המשפחתיות החריגות של הנאשם, העובדה שמדובר בנאשם בן 27, בן לאב מכור לסמים קשים משך שנים רבות, שאף על פי כן הצליח לשמור על אורח חיים תקין באופן יחסי, עבד שנים רבות וסייע בכלכלת הבית, נמנע ממעורבות בחוגים עבריינים, נמנע משימוש בסם (טענה שנתמכת בבדיקות שנערכות לו מזה חודשים רבים), מביע רצון להמשך ולנהל אורח חיים תקין, להינשא ולהקים בית.
גם לגביו שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית, אף שאין לומר כי מדובר בתסקירים שליליים.
5. ב"כ הנאשמים, עו"ד גולדנר, ביקשה לשכנע את בית המשפט להקל עם הנאשמים ולהסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם 1, בעוד שלגבי הנאשם 2 להסתפק בהטלת עונש שלא יחייב ריצוי מאחורי סורג ובריח.
עו"ד גולדנר העידה בפני בית המשפט עדי אופי לגבי שני הנאשמים, מעבידו ואמו של הנאשם 1, וחמתו המיועדת של הנאשם 2, אשר פירטו בפני בית המשפט את תפקודם התקין והנורמטיבי של הנאשמים, כמו גם רצונם לשכוח פרק עגום בחייהם, הוא הפרק נשוא כתב האישום, ולהמשיך את אורח חייהם התקין והנומרטיבי לאחר סיום ריצוי העונש.
עוד הפנתה עו"ד גולדנר את בית המשפט לגילם הצעיר של הנאשמים, לנסיבותיו המשפחתיות הקשות של הנאשם 2, למשבר אותו חווה הנאשם 1 ועמד בבסיס הסתבכותו זמן כה קצר לאחר פרידתו מארוסתו ולאחר שעזב את מקום עבודתו, בו הועסק שנים רבות, הפנתה לעובדה ששני הנאשמים לא ריצו עונש מאסר עד כה, לעובדה שנאשם 1 נמצא במעצר חודשים רבים בתנאים קשים מבלי שיזכה לחופשות או לתנאים שמגיעים לאסיר, עו"ד גולדנר ביקשה מבית המשפט להסתפק בעונש לריצוי בדרך של עבודות שירות לגבי הנאשם 2, בין היתר גם משום העובדה שהוא שוחרר לפני כ-8 חודשים ומאז נתון למעצר בית מוחלט.
6. שקלתי ובחנתי את כל השיקולים לקולא ולחומרה: